תסמונת צביטה – Impingement Syndrome
מהו המצג האופייני?
כאבים המופיעים בעיקר בזמן תנועות הכתף, וכאבים בשינה. הכאב מופיע בזמן בצוע תנועות מעל לגובה הכתף. הכאב האופיני מתמקד בחלק העליון של הזרוע ויכול להקרין עד למרפק.
מה זה תסמונת צביטה?
מצב המערב את המרווח הסוב אקרומיאלי ובו נגרמת צביטה של הגידים וריקמת השומן בזמן תנועת הכתף.
מבנה אנטומי:
בזמן הרמה של הזרוע על ידי שריר הדלתואיד, שרירי השרוול המסובב אחראים על סבוב ראש עצם הזרוע, וכך מתאפשרת תנועת הרמת היד. בזמן התנועה גיד הסופרה ספינטוס מחליק מתחת לעצם האקרומיון, באזור הנקרא המרווח הסוב אקרומיאלי. במרווח הזה בין הגיד לבין העצם קיימת ריקמה שומנית, הנקראת בורסה. תפקידה של הריקמה למנוע חיכוך בין העצם לבין הגיד.
מנגנון הצביטה ויצירת הדלקת:
בשל המבנה של העצם, בזמן הרמת היד הטוברוסיטי הגדול מצר מאוד את המרווח. עם הזמן נוצרת שחיקה של הריקמה השומנית, נוצר מאין "פצע" פנימי. ישנה תגובת ריפוי של הגוף, זוהי הדלקת. הריקמה השומנית הופכת בצקתית ורגישה, נוצרים זיזי עצם בחלק התחתון של האקרומיון, המובילה להצרות נוספת של המרווח. מתהווה תהליך בו המרווח הולך וצר ולכן החיכוך הולך וגדל, קיימת דלקת מקומית ולכן כאבים. בזמן הרמת היד המרווח מוצר באופן מקסימלי והעצם "צובטת" את הגיד והבורסה. הצביטה הזו גורמת לכאב בעיקר בתנועות של הרמת היד לגובה הכתף ובתנועה של היד לאחור.
איך מאבחנים תסמונת צביטה?
האבחון מתבצע על סמך תלונות המטופל והממצא של צביטה בזמן הבדיקה הגופנית. הסימן מופק תוך הרמה של היד לצד או בתנועת סבוב של היד לפנים תוך כדי הרמת היד (ראה תמונה). במקרה של חשד לתסמונת הצביטה יש לשלול בעיות הגורמות כאב בהרמת היד ובעיקר: קרע בשרוול מסובב, שחיקה של הסחוס המפרקי וכתף קפואה. כדי לשלול בעיות אחרות מקובל לבצע בדיקות הדמייה לרוב ניתן להסתפק בצילום כתף ואולטראסאונד של הכתף. *חשוב להבין כי לרוב לא ניתן לראות באופן ישיר את הדלקת הגורמת לתסמונת הצביטה והמטרה של הבדיקות היא לשלול בעיות אחרות.
מה הטיפול במצב של תסמונת הצביטה?
מטרת הטיפול היא להפחית את הדלקת והבצקת, כך מקטינים את החיכוך ואת הכאב ומאפשרים לדלקת להבריא. כדי להפחית את הדלקת צריך מצד אחד להפחית את הגרוי הנגרם ומצד שני לטפל בדלקת.
הפחתת הגרוי:
המנעות מפעולות עם היד בגובה הכתף דוגמת תליית כביסה, צביעת תיקרה או תנועות של זריקה
טיפול בדלקת:
שימוש בחימום מקומי הרציונל הוא שהחימום מגביר את זרימת הדם וכך מסייע לפינוי הדלקת.
טיפול עם תרופות ממשפחת ה Non Steroidal Anti Inflammatory Drugs (NSAIDS) דוגמת הוולטרן. *(חשוב להדגיש כי משחות המכילות וולטרן אינן! יעילות ויש לקבל טיפול בכדורים)
בבמקביל לטיפול יש לשמור על טווחי התנועה של הכתף בתנועות קלות בכל הכוונים למניעת כתף נוקשה.
במידה ואין שיפור תחת הטיפול הזה יש מקום לבצוע הזרקה של קורטיזון סוב אקרומיאלית. ההזרקה מאפשרת הבאת התרופה ישירות למקום הבעייה. החומר הפעיל נשאר ברובו במקום ולרוב לא גורם לתופאות לואי. (ראה הזרקה סוב אקרומיאלית)
במידה וגם הטיפול בהזרקות נכשל יש מקום לבצוע התערבות ניתוחית. הטיפול הוא ארטרוסקופי ומטרתו ניקוי הריקמה הדלקתית ובאותו זמן שיוף העצם ליצירת מרווח גדול יותר לתנועת הגידים. (ראה דקומפרסיה סוב אקרומיאלית)
