כאשר קיימת פגיעה בשרירי רצפת האגן, נפגעת יכולתם של השרירים לתמוך באיברי האגן. כתוצאה מכך כל פעילות המגבירה את הלחץ התוך ביטני (שיעול, עיטוש, קפיצה, צחוק וכו) תגרום ללחץ כלפי מטה של אברי האגן. שרירי ריצפת אגן חלשים שאינם יכולים להביא לסגירה מוחלטת של הסוגרים לא יוכלו למנוע דליפת שתן, בריחת גזים וכו'.
רצפת האגן ממוקמת בתחתיתו של האגן. היא נראית כמעין ערסל ומורכבת משרירים, רקמות חיבור, עצבים וכלי דם. מעליה יושבים אברי האגן: שלפוחית, רחם וחלחולת . שרירי רצפת האגן הינם שרירים רצוניים, משמע בשליטתנו הכמעט מוחלטת, וביכולתנו לכווץ ולהרפות אותם בצורה מודעת. לשרירים אלו תפקיד חשוב ביכולת לשלוט על הצרכים, ובשמירה על מיקום אברי האגן.
למי מיועד הטיפול ברצפת האגן
- בריחת שתן ושלפוחית רגיזה
- עצירות ודליפות גזים
- כאבים בעת ולאחר קיום יחסים
- נשים בהריון ולאחר לידה
- כאבי אגן הקשורים להריון ולידה
- לאחר ניתוחים באזור זה
איך מתבצע הטיפול לרצפת אגן
הטיפול בשרירים אלו דומה מאוד לטיפול ולאימון של כל שריר רצוני אחר בגוף. במידה והשריר חלש- נחזק אותו. במידה ומכווץ- נרפה אותו. בנוסף יתכן שימוש באמצעי טיפול נוספים כמו מכשיר ביופידבק או גירוי חשמלי. את הטיפול נתאים לבעיה של המטופל ונלמד להשתמש בשרירים במועד ובתזמון נכון.